רכבת תחתית בתל אביב קום תקום

בפברואר 2008, בראיון שהעניק לתקשורת, אמר רון חולדאי כי הרכבת התחתית של תל אביב כבר בדרך. ראש עיריית תל אביב, אז לקראת סוף הקדנציה השנייה שלו בראשות העירייה, אמר כי "עוד השנה יתחילו העבודות, ובהנחה שהן יימשכו חמש שנים, ב-2013 ניסע ברכבת בתל אביב. אין ספק שזהו תהליך אטי מדי, אבל הוא מתקדם בכיוון הנכון". היום, למעלה מחמש שנים מאוחר יותר, עמוק בתוך 2014 ולאחר שחולדאי נבחר לקדנציה נוספת, לא נחפרה בלב בתל אביב ולו גומחה קטנה, לא נתלו שלטי מטרו, ואין סימן לרכבת מתקרבת.

אלא שחולדאי אינו אשם, לפחות אינו היחיד הנושא באחריות. הקמת רכבת תחתית אינה משימה קלה, בוודאי לא על בסיס תקציבה ויכולתה של רשות מקומית

בישראל - אפילו גדולה ועשירה כתל אביב.

תל אביב היא עיר מרכזית בישראל, היא הייתה כזו כבר בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים וכיום היא ליבו של מטרופולין גדול. המשמעות פשוטה - רכבת תחתית בתחומה אינה רק אמצעי תחבורה להסעת המונים שנועד לקצר את המעבר מרחוב אלנבי לאבן גבירול, אלא כלי תחבורה חשוב בין כל ערי המטרופולין: בת-ים, ראשון לציון, פתח תקווה, רמת השרון ואף ערים רחוקות יותר - עם לב תל אביב.

מערכת כזו מחויבת המציאות כיום, ובכל זאת הפרויקט רחוק ממימוש משום שעדיין לא הוכר כלאומי. שהרי רון חולדאי, גם אם ירצה מאוד, אינו יכול לממן מכיס העירייה בלבד את הרכבת התחתית, ונדרשת ללא ספק תמיכה ברמה הלאומית. למעשה, ידיו של חולדאי כבולות גם בענייני עירייה אחרים, משום שעד היום טרם הוסדרה חוקה מוניציפלית המגדירה את מעמדו של השלטון המקומי בישראל.